end of an era

טקס סיום י"ב של בית ספרי התקיים אתמול בערב, הגיע הערב בו נפרדים מהשכבה מאותם אנשים שבילית איתם כל יום במשך 3, 6 ,12 ולפעמים גם 14 שנים. אישית אני עדיין לא רואה את עצמי כבוגרת – עד ה14 ביולי אני עדיין פוקדת את הביה"ס , אני חושבת שאני אבין את המשמעות האמיתית של הדבר ב1 לספטמבר, שאני אקום בבוקר ואשאר בבית בזמן שאחים שלי יעשו את דרכם ליום ראשון בכיתה ב'.. באותו יום אני אבין שאין יותר פרפרים בבטן לפני היום הראשון , שאין לך את כל הספרים החדשים ללימודים והמחברות הצבעוניות , אין לך סיבה לגרור את אבא לאופיס דיפו ולקנות מלא שטויות , כשכבר בטח אני לא אראה את חברות שלי כל יום , שהרבה אנשים כבר לא בחיי כי הקשר שלנו בביה"ס לא היה מספיק חזק כדי לשרוד גם מחוץ לכותלי בית הספר, הלחץ של מה ללבוש ביום הראשון ללימודים כבר לא קיים וכך גם נעלמת הסיבה לצאת למסע שופינג בסוף הקיץ , טיולים שנתיים כבר לא יהיו , ימי ספורט בחוף מציצים כבר לא יהיו ודברים רבים טובים ואחרים כבר לא יהיו.
עכשיו אני עומדת לפני חצי שנה חופש שעדיין לא ממש ידוע איך ינוצל , אח"כ שנתיים בצבא ואז ה' גדול – אני חזק בתוך החיים האמתיים , תכף אתחיל לשלם מיסים!

בטקס ובמסיבה כולם היו נראים כ"כ מקסימים , הפנים של כולם זהרו , ערב אחרון של שכבה הרגשה של היי באוויר..האולם של המסיבה היה מקסים האוכל היה נחמד מאוד והמוזיקה הרקידה.. ממש נהניתי! אני לבשתי את השמלה שעמלתי עליה בימים האחרונים ביחד עם אמא שלי, כמו שרציתי שמלה עם גב חשוף לא בדיוק כמו של היידי וסיינה אך בצורה שיותר מתאימה לי! הייתי מרוצה מהתוצאה אך עקב ההתעללות שאמא שלי עברה בשביל שהשמלה תהיה בדיוק כמו שאני רוצה לא נראה לי שבקרוב נעשה פרוייקט כזה שוב, אבל אני מקווה שכן.

To my graduation party I wore the dress I designed and my mother sewed, it was sort of a mother daughter craft project.. I happy with the way it came out! it doesn't look like sienna's and Heidi's dresses but it's me. I think my mother really suffered from working with me and I'm not sure she will want to do anything like that in the near future but I hope will do something like that again.