"I love people who have the courage to laugh about Saray's clothes" - Carmel Cohen

After Friday night dinner my cousin took me to a little trip in her local mall, I hoped the mall is going to be empty so I could take some awesome pics, well I was wrong – apparently people in Givatayim go to the mall when everything is closed.
While I was walking and talking on my cell , this one girl , who looked like she was about 16 , stopped in front of me and looked at me in a way that say's " OMG what were you thinking".. I found her look annoying and felt like I had to say something , so I said " want a picture? It will last longer" she said " yes, I'm doing a paper for school about natural disasters " I told her " so take a picture of yourself".. I had no intentions to fight with this girl so I kept on walking and talking on my cell..
At the same night when I was walking in Givatayim for about 10 min and got all of these weird looks , I realized what people meant when they said " you are so lucky you live in Tel Aviv , you can wear whatever you feel like wearing" .. I didn't like getting all of these weird looks, but I'm not going to let some random girl effect my style.

Later on , when I went out with my friends , I told them the story and my friend Carmel said something I love : " I love people who have the courage to laugh about Saray's clothes" .. I don't know if it was a compliment or an insult , but I take it as a compliment.

לאחר ארוחת יום שישי יצאתי לטיול קטנטן בקניון גבעתיים עם בת דודתי בתקווה שהקניון יהיה נטוש ונוכל לצלם כמה תמונות מגניבות. תקוותי לא נענו והקניון בכלל לא היה ריק – מסתבר שאנשים יוצאים לקניון ביום שישי בערב – מוזר.
בעודי מסתובבת בקניון ומדברת עם חברתי בטלפון נעצרת מולי נערה , בערך בת 16, עם מבט מתנשא שיכול להתפרש רק כ"OMG מה חשבת לעצמך".. המבט שלה די עצבן אותי ולא רציתי לשתוק אז עשיתי משהו שממש לא מתאים לי ושאלתי אותה "רוצה תמונה? זה ימשך יותר זמן" , כמובן שהיא לא שתקה ובעודה מחזיקה את הפלאפון עם המצלמה אמרה "כן.. אני פשוט עושה עבודה על אסונות טבע" הייתי חייב להגיד ואמרתי " אז למה שלא תצלמי את עצמך?".. לא רציתי לתת לילדה הזאת (שהרי ברור שפנתה אליי רק בשביל לעשות פוזות ליד החברים שלה) את הריב/האקשן שחיפשה ופשוט המשכתי ללכת ולדבר עם בטלפון.. בעודי הולכת אחד מחבריה צועק " אז מה יצאת עם השמיכה מהבית?"
באותו הערב שהסתובבתי בערך 10 דק' בגבעתיים , עיר צמודה לת"א! הבנתי למה אנשים מתכוונים שהם אומרים לי " איזה כיף לך שאת גרה בת"א, את יכולה ללבוש מה שבא לך".. המבטים שקיבלתי בגבעתיים כאילו אני עב"מ לא היו ממש נעימים , אבל אחרי הכל אני לא הולכת לתת להערה של מישהי עם ג'ינס שמדגיש לה את השניצלים ,חולצה שקטנה עליה ב3 מידות שיש על הפנים שלה יותר איפור ממה שיש ב5 סניפים של הספור פארם לשנות את הסגנון שלי.

מאוחר יותר חזרתי לביתי ויצאתי עם חבריי , סיפרתי להם את הסיפור והם קצת צחקו על המצב ולא האמינו שעניתי ואח"כ חברה שלי כרמל אמרה משפט שנורא אהבתי :" אני אוהבת אנשים שמעיזים לצחוק על הלבוש של שריי".. אני לא יודעת אם הכוונה טובה או רעה, אבל אני לוקחת את זה כמחמאה.

Zara Coat. Old Navy Jacket. My aunt's palid shirt. My dad's shirt. DIY Levi's. Betzalel Market shoes.Zara Kids studded Belt. Aldo Bag.
מעיל מזארה. ג'קט מאולד נייבי. חולצה משובצת של דודתי. גופייה של אבי. ג'ינס ליוויס של אמי שגזרתי. נעליים משוק בצאלל. חגורת ניטים מזארה ילדים. תיק מאלדו. גרביונים מחנות באלנבי.