Ich bin ein Berliner

After a week of sightseeing, mingling,laughing, partying and shopping i'm back!
Before my trip I didn't know much about berlin , I only knew that my friend Caroline , that I met last year in New York, lives there. I thought this trip will be a great opportunity for us to catch up and for me to see a new city. Since this trip was a last minute thing I didn't get to meet Caroline but I learned a lot about Berlin.

I came back from Berlin without my camera, someone stole it on the third day of the trip when I was sitting in an internet cafe. The camera was gone with 450 pics. On the fifth day my friend accidentally erased all of the photos from her camera – about 900 pics. We are trying to get them back.
When I told my mother that someone stole my camera she immediately said –" you are worriend you won't have outfit posts?" . it's a bit true but i'm going to use my frined for a while and in two months i'll have my own camera.

I'm sure i'll write about berlin in future posts.
These pics are from the flight back home. I'm wearing amy mothers old dress , DIY sandals, H&M bag and Ray Ban sunglasses.

אחרי שבוע של הרבה צחוק, קצת קניות , הכרה של אנשים מכל העולם והכרה עם כל פינה בברלין חזרתי לארץ. על ברלין לא ידעתי הרבה לפני שטסנו לשם, הדבר היחידי שידעתי זה שחברה שלי קרולין , כשהכרתי שנה שעברה בניו יורק, גרה שם. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות מצוינת בשבילי להכיר עיר חדשה ולפגוש חברה ישנה. בגלל שהטיסה הייתה נורא ספונטנית וקנינו את הכרטיסים רק ביום הטיסה לא יצא לי להיפגש עם קרולין אך הכרתי עיר מדהימה!
אני מאמינה שהשיטה הטובה ביותר להכיר עיר שלא הייתה בה מעולם היא פשוט להסתובב וללכת לאיבוד ברחובות , ככה מגלים רחובות קטנים ומדהימים ביופיים. השיטה עבדה מצויין בברלין ובעבר עבדה מצוין גם בונציה.

מברלין חזרתי בלי מצלמתי האהובה.. היא נגנבה מתיקי ביום השלישי של הטיול כשישבתי באינטרנט קפה. יחד עם המצלמה הלכו להן גם 450 תמונות. בערב של היום החמישי לטיול נמחקו כל התמונות מהמצלמה של חברתי כרמל , בסביבות 900 תמונות , עכשיו אנחנו מנסות לאחזר אותם דרך כל מיני תוכנות.. הסיכויים להצלחה עומדים כרגע על 95%.
כסיפרתי לאמי היקרה שהמצלמה שלי נגנבה אחד הדברים הראשונים שהיא אמרה היה "את דואגת שלא יהיו לך פוסטים?". יש משהו בדבריה , אבל אני הולכת לנצל את חברותיי קצת ורק בעוד חודשיים תהיה בידי מצלמה משלי.

אני בטוחה שחוויות נוספות מברלין יבואו בפוסטים הבאים.
התמונות האלה מהטיסה חזור , קצת עצב בשילוב של שמחה. אני לובשת בהן שמלה ישנה של אמא מאריסטו שמט, נעליי גלדיאטור ששיפצתי, תיק מהייץ' אנד אם ומשקפי שמש של ריי באן.